ביאור:בראשית ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית ד ב: "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד ב.


הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה[עריכה]

הָבֶל[עריכה]

הבל מתואר כאחיו של קין. וזה היה כל יחוסו.
לא ניתן הסבר לשמו, ולא נאמר מי נתן לו את שמו.
השם לא נשמע מכובד, ויתכן שגורלו העלוב והמסכן של הבל הפך את שמו לכינוי גנאי:

  • אד שעולה מגוף חם (אולי רומז על דברי אלוהים: "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ד י).
  • שטות, קשקוש, דברים מופרכים או מטופשים, כפי שקהלת אמר: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א ב).

תוכניתו הכלכלית של אלוהים[עריכה]

הבל היה רועה צאן וקין אחיו עובד אדמה. כך גם היו עשו ויעקב, ככתוב: "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (ביאור:בראשית כה כז), ולמרות שלא נאמר שיעקב היה רועה צאן בהמשך יעקב מיד בבואו לחרן הראה שהוא בקיא בגידול הצאן ויעץ לרועים איך ומתי להשקות ולהאכיל כבשים (ביאור:בראשית כט ז).

אולם ההסבר לתוכנית הכלכלית של אלוהים נמצא בסיפור יצחק, ככתוב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב). אלוהים התכוון שרועה הצאן ועובד האדמה יעבדו ביחד, ולשניהם ביחד תבוא הברכה. לרועה הצאן יהיה ירק ועשב לצאן בתקופות שהתבואה לא קיבלה מספיק גשם ולא הבשילה, ובזמן שהכבשים אוכלות את הירק או הקש שנשאר לאחר הקציר הן מזבלות את השדה. יצחק היה ביחד: רועה צאן ועובד אדמה, וכך הוא קיבל את ברכת אלוהים ליבולים אדירים.

כך גם אלוהים הורה שבשנה השביעית, שנת השמיטה, אסור לגדל בשדות, אבל מותר לצאן, לבקר ולבהמות לעלות על האדמה ולאכול בצורה חופשית את תבואתה (ויקרא כה ז). כך המקנה זיבל את השדות והביא ברכה לאחר שנת השמיטה.

אולם כיעקב ועשו, קין והבל לא הבינו שהם צריכים לעבוד בשיתוף פעולה. להפך, הם מנעו אחד מהשני להנות מהתועלת המשותפת. הם קינאו אחד בשני, ובדומה לקנאה על אהבת אלוהים בין קין והבל שגרמה לרצח, עשו ויעקב קינאו באהבת אב ואם וכמעט הגיעו לרצח.

בצורה דומה גם בימינו חייב להיות שיתוף פעולה בין כל בעלי המקצועות המשרתים זה את זה ויוצרים משק יעיל וריווחי. זלזול במקצועות מסוימים ושימוש בעובדים זרים, תביא בסוף לקנאה ושנאה, ובסוף למלחמה ורצח.

קין היה רע לב[עריכה]

קין היה הבכור והוא התבגר לפני הבל.
חריש זאת עבודה קשה, אבל שאר השנה עבודת השדה היא קלה. רעית צאן היא עבודה ללא סוף כל השנה: חליבה יומית, גזיזת הצמר, האכלה, השקיה, ניקוי, רביה, לידות, שמירה מטורפים, טיפול במחלות.

קין בחר לעצמו את כל האדמות הטובות לחקלאות ונעשה עובד אדמה. כאשר הבל התבגר קין לא העניק לו חלקת אדמה, ולכן הבל היה חייב להיות רועה צאן ולגדל את צאנו באזור שאינו מתאים לעבודת השדה, כגון גבעות טרשים או על גבול המדבר. קין לא הודיע להבל שהוא עומד להקריב קורבן לאלוהים אלא עשה זאת ראשון ולבדו. אלוהים לא קיבל את מנחתו של קין בגלל רוע לבבו, הן לאלוהים אין צורך במנחה.

קין לא שיתף פעולה עם הבל ולא סיפק לו קש לצאן. קין התנהג כמו אנשי סדום שהתנכלו לזרים שרצו לישון בעיר, והם עינו ורצחו אותם.
כך אנשי סדום איבדו את אדמתם הפוריה ואת חייהם, וכך קין איבד את אדמתו ובסוף גם את חייו.